אחרי שהונו את יעלון, הוציאו אצבע משולשת לגנץ והוליכו שולל את מצביעי כחול לבן, הם חוגגים על מימון המפלגות אף שאין להם תמיכה ציבורית. איך הם לא מוקצים מחמת מיאוס?
בכל פעם שאני צופה בצמד הנדל והאוזר אני נזכר בנאום מרק אנתוני במחזה יוליוס קיסר של שייקספיר, בדבריו על רוצחי קיסר ברוטוס וקסיוס – "הלא אנשי כבוד המה"..
יועז הנדל וצבי האוזר מציגים עצמם כמופת של "ממלכתיות" ו"יושרה", הם טמירים, מכובדים, מעונבים, אך בקריירה הפוליטית הקצרה שלהם הוכיחו שמדובר בשחקנים המשלבים גזענות עלובה עם אופרטוניזם פוליטי ואף ניצול ציני של הקופה הציבורית לצרכיהם.
במהלך הקריירה הקצרה שלהם בפוליטיקה הצליח הצמד לשבור כל נורמה אפשרית: לאחר שנדחקו מהליכוד עקב הוטו של משפחת נתניהו, נחתו בכחול לבן, כחלק מסיעת "תלם" של משה יעלון. לאחר בחירות ספטמבר 2019 הם הודיעו שלא יהיו מוכנים לתמוך בממשלה בראשות יו"ר מפלגתם גנץ, למרות שהיה לו רוב של 65 חברי כנסת, במידה וזו תישען על תמיכת נציגי הציבור הערבי בכנסת, ובכך היו מהגורמים שהובילו את ישראל לעוד סבב בחירות. הגם שדווח שגנץ "זעם" על השניים וכי לפיד דרש לסלקם מהרשימה לקראת בחירות מארס, בוגי נעמד על הרגליים האחוריות, והם נשארו ברשימה גם בסבב הזה. לאחר הבחירות הצטמצם הרוב של גנץ ל 62, מה שאמר שגורלו היה נתון באצבעותיהם. גם הפעם, לא היססו צמד הג'נטלמנים להעדיף את סלידתם מהנציגות הערבית בכנסת על העיקרון המוביל של כחול לבן, וריסקו את האופציה של שלחיתו של נתניהו הביתה והקמת ממשלה בראשות גנץ.
האירועים סביב הקמת ממשלת האחדות הוכיחו שמדובר לא רק בשנים גזענים, אלא גם בשני פוליטיקאים ציניים, שלא בוחלים בגזילת מיליונים מהקופה הציבורית לטובתם הפוליטית האישית. עם פיצול כחול לבן, החליטו הנדל והאוזר לזנוח מאחור את בוגי יעלון, מי שנתן להם את המקום בכנסת ונלחם על הישארותם, ולחבור לממשלה כחלק מהפלג של גנץ. אבל שניים מכובדים כמוהם לא יגיעו במחיר זול – ראשית הם זכו בשתי משרות בכירות: משרד התקשורת הנכסף ליועז, וראשות ועדת החוץ והביטחון היוקרתית לצבי. אבל זה עוד הכסף הקטן! בגלל שהתפצלו מסיעת תלם של יעלון, לא היו זכאים הצמד למימון מפלגות. גם לא עלה על דעתם להצטרף לכחול לבן של גנץ, זה שמנעו ממנו להיות ראש הממשלה. מה עשו? שמו תנאי לתמיכתם בו שהחוק ישונה, ולמרות שהם "ח"כים מורדים" הם יזכו במימון מפלגות מלא של על סך כתשעה מיליון ₪. אחרי הכל, כדי לקבל שניים מכובדים כאלה בממשלה המנופחת, צריך לשלם..
כך, כשהם מרווחים על כורסאות עור הצבי, מלאים במימון מפלגות נדיב, עשו הכל הצמד כדי להאריך את ימי הממשלה, כי שהעם זקוק לו היא אחדות. כאשר היה ברור שנתניהו מתכוון להשתמש בלאקונה בהסכם הקואליציוני לפיו אי העברת תקציב מובילה לבחירות חדשות בלי רוטציה, היה זה האוזר שהביא את "הפשרה" הרקובה לפיה המועד האחרון להעברת תקציב לשנת 2020, יהיה שבוע לפני סוף שנת 2020…
אבל בינתיים חלו התפתחויות – גדעון סער, אדם מכובד בפני עצמו, החליט לפרוש מהכנסת להקים מפלגה ימנית. האוזר והנדל, ש"דרך ארץ" שלהם זכתה לעשירית אחוז תמיכה בציבור לאורך כל החודשים מאז הקמת הממשלה, הבינו שיש בידם בוננזה – שלוש יחידות מימון יקרות מפז, השוות מיליוני שקלים מהכסף הציבורי במערכת בחירות למפלגתו החדשה של סער. הם לא חלמו חלילה על התפטרות מתפקידיהם הבכירים בקואליציה. פתאום, הארכת חייה של "ממשלת האחדות" שרוממותה בקעה מגרונם עד לפני שבועות ספורים היתה חייבת ליפול. חייבים ללכת לבחירות כמה שיותר מהר!
הם הצהירו מייד שהפעם בלי אף פשרות – אפילו לא כזאת שכוללת את הרוטציה הנכספת לבני גנץ. הפעם, באיחור, פיטר גנץ עצמו את השניים מתפקידיהם המכובדים, כי כנראה אפילו לו יש גבול מסויים.
השילוב של גזענות, שימוש ציני בכספי ציבור וכיפוף החוקים לאורך כל הקריירה הקצרה של הנדל והאוזר היה אמור להפוך אותם למוקצים מחמת מיאוס, לדמויות נלעגות המראות את כיעורה של הפוליטיקה. אבל מסיבה כלשהי, דיבורי המתק של אחדות וטובת ישראל סביב הפויקה המהביל, העניבות הנכונות והמראה הנכון, הנדל והאוזר נשארים צחורים. הם מוצגים כרכש חשוב על ידי הכוכב העולה החדש גדעון סער, כי הלא, הנדל והאוזר, אנשי כבוד המה..