היוזמה לא לאפשר להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים אינה פרסונלית ואינה רטרואקטיבית. והיא הדרך היחידה לצאת מהסחרור הפוליטי
בשנה האחרונה נכנסה ישראל לסחרור פוליטי שמאיים על יציבות הדמוקרטיה שלנו. הסיבה המרכזית לכך היא התעקשותו של ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו להמשיך ולכהן למרות המשפט הפלילי שנפתח נגדו. נוכח הניסיון הזה אין מנוס מחקיקת חוק שימנע מחבר כנסת שנגדו תלוי ועומד כתב אישום פלילי חמור מלקבל את המנדט להרכבת ממשלה.
חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום, יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו – כלומר עד סוף כל הערעורים בתיק. הרציונל שעמד מאחורי הוספת סעיף זה בתחילת שנות ה 2000, עם ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה, היתה למנוע מצב בו הגשת כתב אישום גורמת לפיזור הכנסת והליכה לבחירות, שכן זאת המשמעות ברוב המקרים של התפטרות ראש ממשלה. השנה האחרונה הוכיחה שחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט שניסחו את הסעיף, לא צפו שהמשך כהונתו של ראש ממשלה תחת כתב אישום היא זאת שתביא לחוסר יציבות קיצוני של הכנסת והמערכת השלטונית כולה. הסיבה היחידה לכך שמדינת ישראל הלכה לשלוש מערכות בחירות במשך שנה היא התעקשותו של בנימין נתניהו לכהן תחת כתב אישום חמור של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
בשנת 2008, לאחר שכנגד רה"מ אז אהוד אולמרט הוגש כתב אישום, הגיש חה"כ דאז אופיר פינס הצעה להפיכת הסעיף וחיוב ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום להתפטר מתפקידו. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בתמיכת יו"ר האופוזציה אז בנימין נתניהו וסיעת הליכוד. איש שם לא פצה פה על "פרסונליות" או "חקיקה רטרואקטיבית". הסיבה שהתיקון לא עבר בסופו של דבר, היא שבניגוד לנתניהו, אולמרט מיהר להתפטר עם התקדמות החקירה נגדו, מדינת ישראל הלכה לבחירות והצעת החוק ירדה לטמיון, שכן לא הגיעה לשלב חקיקה סופי.
חשוב לציין שהחוק המוצע כעת איננו חוק רטרואקטיבי והוא שונה מהצעת החוק של פינס בכך שהוא מתייחס לשלב הטלת הרכבת הממשלה, ולא לראש ממשלה מכהן. בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלת מעבר כבר למעלה משנה. הוא לא קיבל מנדט מהעם מאז 2015. הצעת החוק שאותה אנו מקדמים באה לקבוע שנשיא המדינה לא יוכל להטיל את המנדט להרכבת ממשלה חדשה על חבר כנסת שנגדו כתב אישום חמור, והיא לא מתייחסת לראש ממשלה נבחר אשר מכהן. כאשר התנועה לאיכות השלטון עתרה לאחרונה לבג"ץ שימנע הטלת הממשלה על חבר כנסת שנגדו כתב אישום, פסק בית המשפט העליון פה אחד כי העתירה תידחה על הסף מכיוון שהיא תיאורטית. רק אם אכן תוטל המלאכה על חבר כנסת כזה ניתן יהיה לעתור נגד המנדט שקיבל. כלומר – בג"ץ הוא שקבע שמדובר בצעד שעוד לא קרה – כלומר, אם יחוקק החוק לפני הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, לא יהיה מדובר בחקיקה רטרואקטיבית או פרסונלית.
אחת מהטענות המובילות של הימין בתקופה האחרונה היא שאל לו לבג"ץ להתערב בהליך הדמוקרטי, ושפסיקה שתמנע מהנאשם נתניהו להרכיב ממשלה, איננה לגיטימית, שכן זהו תפקידה של הכנסת שמייצגת את העם שהוא הריבון. מדובר כמובן בטענת סרק מסיתה ומדיחה – בכל דמוקרטיה תפקידו של בית המשפט לפרש את החוקים שהרשות המחוקקת חוקקה, ובבואו לעשות זאת, עליו להסתמך על החוק בלבד, ללא שאלת רוב או מיעוט, כמייצג כלל העם, ולא רוב העם.
יחד עם זאת, אין ספק שחקיקת חוק שתמנע הטלת הרכבת הממשלה מנאשם בעבירות חמורות היא דרך המלך, ועדיפה מאוד על התערבות של בג"ץ בנושא. בבחירות האחרונות ניתן רוב ברור למפלגות המבקשות למנוע מצב זה, ועליהן לממש רוב זה בחקיקת החוק שהוא גם צודק, וגם נכון כדי להתחיל בתהליך שיביא לקץ את המשבר הדמוקרטי החמור אליו נקלענו.