מי שמאמין לאריה דרעי – זו בעיה שלו

לפני קצת פחות מעשור נפגשתי לבקשתי עם אריה דרעי לפגישה ארוכה בארבע עיניים. הוא היה אז לאחר סיום הקלון וחשב ברצינות על הקמת מפלגה חברתית כלל-ישראלית. השיחה היתה מרתקת עם אדם מרתק.

לא מעטים חשבו שדווקא עונש המאסר שריצה הכניסו לאישיותו מרכיב של צניעות שהיה חסר לצד המעלות הגדולות שלו כמנהיג פוליטי שיודע לחבר מגזרים וקהילות. המקלדת לא יכולה להכיל את דבריו הקשים בפגישה על נתניהו, אולי הקשים ביותר ששמעתי. כמו רבים אחרים הוא התרעם על כך שנתניהו מפלג ומשסה וכן שאינו אדם שעומד בדברו. מכיוון שזמן לא רב לאחר מכן הוא נתן לדברים גם ביטוי פומבי, אני מרשה לעצמי לשתף אותם.

למרבה האכזבה, חזרתו של אריה דרעי לפוליטיקה היתה הפוכה. דרעי הפך עצמו למוביל כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית כיום: הוא החזיר את ש"ס להיות מפלגה סקטוריאלית-חרדית שדואגת רק לבחורי הישיבות ולא ל"שקופים" אותם הוא התיימר לייצג עם דמעות בצל.

הוא זה שיצר את "גוש נתניהו" שנשבע אמונים ממש, ולא כדימוי, וגרם לשלוש מערכות בחירות יקרות ומפלגות, שנבעו אך ורק משיקוליו האישים-משפטיים של הנאשם מבלפור, ושבאף אחת מהן לא השיג רוב.

הוא גם סידר לנתניהו להוביל את הממשלה, למרות הפסדו בבחירות האחרונות, על-ידי כך שהתחייב לבני גנץ שיהיה ערב לקיום הרוטציה במועדה. גנץ, הטירון הפוליטי, שם מבטחו בדרעי, הפר את הבטחתו המרכזית בשלוש מערכות הבחירות, והסכים לשרת תחת נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, תוך שהוא מפרק את כחול לבן, ומרסק את המיזם הפוליטי היחיד שהצליח לאיים על שלטונו של נתניהו.

השבועיים האחרונים היו הביטוי החריף ביותר למקומו ההרסני של דרעי מודל 2020:

בראיון לחדשות 12 אמר דרעי בפה מלא שהוא מעדיף סגר כללי על כל מדינת ישראל, מאשר סגר על הערים האדומות, בהן ממוקדת התפרצות הקורונה, בגלל שחלקן הן ערים חרדיות. בכך, הוביל דרעי, עם שותפו ליצמן ושאר הנהגת החרדים, את בן הערובה שלהם נתניהו, שחייב את תמיכתם הבלתי מעורערת כדי להמשיך ולשחק במערכת הפוליטית לטובת ענייניו האישיים, להטיל סגר כללי. דרעי גזר כך על מאות אלפי ישראלים אבטלה שרבים לא יצאו ממנה עוד, המיט אסון על עשרות אלפי עסקים קטנים, ופגע בענפים שלמים. העיקר שציבור בוחריו לא ירגיש "מופלה".

אמש, בראיון ל"כיכר השבת" התנער דרעי מהערבות שנתן לגנץ על קיום הרוטציה, ואמר "מה פתאום? הוא לא חתם איתי על שום הסכם".

אי-אפשר שלא להתעלם מהתמימות הפושעת של גנץ, שמה ששיכנע אותו לחתום על הסכם עם נאשם בשוחד היא ערבות של מי שכבר הורשע בפלילים.

אולם, מצידו של דרעי, יש כאן שוב זלזול בכולנו, זלזול בישראלים. הוא יודע טוב מאוד שהערבות שלו היתה החסם האחרון שיכל למנוע מנתניהו לקחת את ישראל שוב לבחירות מוקדמות. דרעי עצמו זעק לאורך כל השנה האחרונה כמה הרסנייות מערכות הבחירות החוזרות על עצמן. למרות זאת הוא האיש שדוחף את ישראל למערכה נוספת, הרביעית בתוך פחות משנתיים.

בפוליטיקה הישראלית כיום יש הרבה גורמים שליליים, שפוגעים אנושות בחברה הישראלית. דומה שאריה דרעי הציב עצמו בראש החבורה הזו.